מה בין עבודתו של בורר למערכת המשפט?
אנו חושבים לעתים על בורר כאדם אשר חותר תחת מערכת המשפט ומקבל במקומה החלטות. בפועל, חשב להבין שמערכת החוק בישראל מעוניינת דווקא בעבודתם של הבוררים כמה שיותר. כמובן שאי אפשר שיהיה בורר בכל נושא שהוא, והדבר מוגבל לכמה נושאים מרכזיים בסדר הדין האזרחי, אך בכל זאת – מדובר על חסכון משמעותי לבית המשפט, ומאחר שהבורר מחויב לתת את פסיקתו זמן קצר לאחר התחלת הדיונים, גם שני הצדדים במשפט האזרחי מעדיפים לפנות אליו. אז איך ההליך מנוהל?
ההליך אצל הבורר
ככלל, החוק מתיר הליך משוחרר וחופשי יותר בהבאת הדין והדברים מול כל בורר. אם לשני הצדדים יש שיטה אשר מוסכמת עליהם ועל הבורר לנהל את הדיון – הדבר בהחלט רשאי להתרחש. עם זאת, במידה ואין הסכמה, החוק פשוט נותן את סדר הדין הרגיל ואת ההליך המשפטי שיש לעבור אצל בורר. כמו במשפט הרגיל, גם אצל הבורר רשאים שני הצדדים לטעון את טיעוניהם עם נאומי סיכום ופתיחה, להביא עדים כל אחד מטעמו, וכיו"ב.
ההחלטה של כל בורר חייבת להיות מנותקת – זהו סעיף חדש למדי שהוסף לחוק רק משנת 2008. כלומר, כמו שופט בבית המשפט, גם הבורר חייב להסביר את החלטתו. לכן, אם אחד מהצדדים לא מרוצה מהחלטת הבורר ולדעתו הנימוק איננו מספק ולא עומד במבחן המשפט הסביר – הוא רשאי לערער על כך לבורר אחר או לבית המשפט.
האם לקבל החלטתו של בורר?
נניח שפניתם אל בורר והתקבלה החלטה שאיננה לרוחכם. האם כדאי לפנות לבית המשפט? תלוי מאד. אם ברור לכם שיש הליך מסוים בתהליך הבוררות שלא התקיים כחוק – למשל אם גיליתם שמדובר על בורר שיש לו אינטרס בכך שתיכשלו, הרי שרצוי מאד לערער לבית המשפט. במידה ולא מצאתם פגם מהותי בפסיקתו, והיא התקבלה באופן חוקי ולגיטימי – אין טעם בערעור.